כתבה וערכה: הילה שביט
ההחלטה לאמץ כלב, היא השלב הראשון בתהליך – זהו השלב המשמעותי ביותר והתייחסנו אליו ואל השיקולים המרכיבים אותו במאמר נפרד. כעת, לאחר שעברתם את השלב הזה, הבחירה הבאה שעומדת בפניכם היא האם לאמץ כלב בוגר או שמא לאמץ גור. ובכן, לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. הפעם נתייחס אליהם וננסה לסייע לכם להחליט מה באמת מתאים לכם.
הבחירה בגור מביאה עמה אל תוך הבית שמחת חיים אינסופית, מתיקות, ותנועה רבה. גור כלבים בהחלט נמנה לטעמי על אחד הדברים החמודים ביותר בעולם הזה. כאשר בוחרים בגור, הוא ילמד שבני הבית הם בני משפחתו משום שאותם יכיר מגיל צעיר מאוד, ישתלב וימצא את מקומות במשפחה באופן אורגני, והתחושה תהיה כמעט כאילו נכנס תינוק חדש למשפחה. עם זאת, זה מוביל אותנו אל החסרונות שבבחירה בגור – או לפחות אל האתגרים שיש לקחת בחשבון שיעמדו בפניכם כאשר תבחרו בחירה כזו – ואל המשאבים שתידרשו לפנות לצורך כך.
גורי כלבים דורשים טיפול והשגחה צמודים, כאשר אחד הדברים המשמעותיים ביותר הוא עניין החינוך. כאן נכללים הן החינוך להרגלי ניקיון – עשיית צרכים מחוץ לבית, והן החינוך להתנהגות ראויה ומותאמת לחיים בסביבת בני אדם בכלל, ובסביבת הבית המסוים שלכם. עבודה החינוך והאילוף היא עבודה סיזיפית ומתמשכת – ואין דרך לקצר אותה. אילוף עובד בדרך של הקנייה התנהגותית, שמשמעותה באופן כללי היא לחזור שוב ושוב על אותן הוראות ועל אותם מעשים – באותן סיטואציות. בדרך הזו ילמד הגור לאט לאט מה מותר ומה אסור, מה מתקבל בברכה ומה לא, מה עושים איפה, ומתי. תהליך זה דורש סבלנות, ומי שאין לו סבלנות ופנאי להקדיש לכך – מוטב שיידע כבר עכשיו, שאין קיצורי דרך. כאשר עוצרים באמצע התהליך או משקיעים בו פחות, הגור גדל לעתים להיות כלב שאינו נעים לסביבתו, שהגבולות אינם ברורים לו, בלתי צפוי בהתנהגותו או לא- ידידותי, והוא אף עלול לחוש עצמו כ"בעל הבית" בבית שבו הוא חי.
נקודות נוספות שיש לקחת בחשבון בעת הבחירה בגור הן העובדה כי המשחקים הגוריים שלו כוללים בתוכם בעיקר נשיכה של חפצים, לעיסה, קפיצה עליהם ועוד. זהו עניין זמני ובהחלט ניתן לסיים את התקופה הזו בנזק שאינו רב מדי, אלא שגם כאן – יש לשים לב אליו ולבדוק מה הוא עושה בכל רגע נתון.
לעומת זאת, הבחירה בכלב בוגר, יתרונותיה וחסרונותיה מונחים באותו המקום בעצם; כאשר מאמצים כלב בוגר בעצם "יודעים מה מקבלים", וזאת לעומת גורים, שהם "חתול בשק", והאופן שבו יתפתחו תלוי רבות בכם ובמעשיכם, כאמור.
כלב בוגר מגיע אלינו כאשר אופיו כבר מעוצב פחות או יותר, ניתן להבחין בבירור האם הוא ידידותי או לא, האם הוא קשוב, רגוע, מלא מרץ, וכדומה. בנוסף, אנחנו יודעים כמעט בדיוק מה יהיה גודלו (תלוי באיזה גיל לוקחים אותו), כך שגם כאן אין הפתעות גדולות מדי ואנחנו יכולים להבחין באופן מיידי האם הוא מתאים לנו מהבחינות הללו והאם הוא מוצא חן בעינינו. נוסף על כך, כלבים בוגרים הם לרוב כבר "גמולים" ויודעים איפה מותר לעשות את הצרכים שלהם, מכירים את התרגולת של היציאה החוצה, ומאולפים בהתנהגותם, לפחות בדברים הבסיסיים. כמו כן, גם אם הכלב שבחרנו אינו מאולף או ממושמע מספיק לטעמנו, יהיה לנו קל יותר לאלפו לעומת גור, שכן הסבלנות שלו רבה יותר בשלב זה של חייו, כמו גם יכולת הריכוז והלמידה שלו.
שיקול נוסף הקשור בכלב בוגר הוא כמות האנרגיה והפנאי הנדרשים מאיתנו לטיפול בו – שהיא פחותה באופן משמעותי לעומת הכמות הנדרשת לטיפול בגור. כך למשל, אם אין מי שייצא עם הגור בכל פעם שהוא צריך, כדי לחנכו, הבחירה בכלב בוגר שעמו יש לצאת מספר מועט של פעמים בכל יום היא בחירה מותאמת יותר במקרה כזה.
עם זאת, חלק מן הכלבים הבוגרים – מאחר שהם בוגרים ולרוב היו במקום אחר עד פגישתכם עמם – סובלים לעתים מטראומות מסוימות, מחינוך שאינו מספק, מיחס לא טוב שספגו מאנשים אחרים ועוד; וכל אלה משפיעים על אופיים ועל התנהגותם. כפי שאמרנו – "רואים מה מקבלים" – לטוב, או לטוב פחות.
על כן, מי שמחליט לבחור בכלב בוגר, אנחנו ממליצים לו לבחון היטב את אופיו של הכלב, את התנהגותו בסיטואציות מסוימות, את המזג שלו וכדומה – ולהחליט האם הכלב המסוים מתאים לו, או שלא.
לסיכום, מלבד הנתון החדש שאתם כעת בעלי כלב שיש לדאוג לו – דבר המשנה את המציאות בפני עצמו, כל אחת מהבחירות – בוגר או גור – יוצרת סיטואציית חיים שונה לחלוטין. אנחנו ממליצים לבדוק מה באמת מתאים לאופייכם ולסיטואציית החיים שלכם, ולבחור בחירה מושכלת – כזו שתחזיק מעמד לאורך זמן, ותעמוד במבחן המציאות היומיומית של חייכם.
